<h1>ראב"ן שו"ת סימן י"א</h1>
<h2>דף כח:</h2>
נשאלתי למה תולשין עפר ועשב אחר קדיש של תחיית המתים. ונראה לי, עפר על שם זכור כי עפר אנחנו [תהלים ק"ג], עשב על שם ויציצו מעיר כעשב השדה [שם ע"ב] וגומר. ומה שזורקין אותו לאחוריהם, כעין אבל וצער כעין ויזרקו עפר על ראשיהם [איוב ב'] וגומר. ומה שרוחצין ידיהם, מפני שמיתה מכפרת ומיתתן של צדיקים מכפרת כעגלה ערופה דגמרינן שם שם מעגלה וכתב בעגלה ירחצו את ידיהם. ועוד מצאתי בירושלמי במוע"ק [פ"ג הל"ה] אף במקום שנהגו לרחוץ אחר המיטה ירחוץ.
